העולם הפנימי מתגלה

רבי הרייץ סיפר בהתוועדות לפני פורים
שכל אחד שואל את עצמו בזמן הזה מי אני ?
דווקא לפני השמחה, התחפושות, הגילוי הגדול,
האדם פוגש את עצמו וזה טוב ומשמח.
הרבי אמר פעם שהתחפושת מראה שיש פנים וחוץ,
ולא משנה מה עשית בחוץ (למה אתה מחופש)
תדע שהפנים שלך נקי וטהור אמיתי ונכון.
ולכן הפגישה העצמית הפנימית היא השמחה הגדולה.

ולמה אני מדבר על תחפושת כי השבת שלנו נקראת שבת מברכים
והיא 'מברכת' את חודש א'דר, חודש שהאלקות דרה בו.
זהו חודש השמחה והפנימיות, חודש שאנו 'מרבין' כלומר מוסיפים
באור בטוב ובשמחה, חודש שהשמיים פתוחים לנתינה...

השבת גם נקרא על פרשת 'משפטים' פרשת חוקים וחקיקה,
פרשת שברובה מספרת לנו על מצוות בן אדם לחברו.
ושאם רוצים חברה מתוקנת צריך 'להרגיש' אחד את השני,
וכל אחד את שורשו.

מיוחד מאוד שלאחר השבת הגדולה לפני שבוע שבו דיברנו
על מתן תורה, עשרת דיברות, מופע אלקי שלא היה ולא יהיה בהסטוריה
ישר קפצנו או אולי ירדנו, ללא לגנוב, דיני נזקין ועוד..
אך בעיניים פנימיות זוהי לא ירידה, אלא עליה אל המשמעות והחיבור.
התורה איננה רק בעליונים בתחומי הרוח והמחשבה, אלא היא ניתנה
במתנה למטה אלינו ממש.
היא חודרת לכל התחומים ומחברת את הלמטה את הלא תגנוב עם
הגבוה ביותר אנכי הש'ם אלקך .
היא ניתנה כדי ליצור מציאות של קדושה בכל הרבדים בכל התחומים
בעולם בנפש במקום ובזמן.
הפרשה מתחילה "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"
המילה 'ואלה' מחברת אותנו אל מתן תורה אל הראשון שדיברנו עליו,
'המשפטים' הינם החוקים האלקיים בין אדם לחברו.
'אשר תשים לפניהם' מלמד אותנו 3 כללים מיוחדים
1. תייצרו לעצמכם בתי דין מיוחדים אשר ישפטו במשפט העברי
אפילו אם בית דין אחר יכול, תשפטו אתם.
2. תלמדו את הדינים, את המצוות אשר כל כל אחד גם התלמיד
הפשוט יוכל להבינם.
3. המושג תשים הוא גם מלשון סימה (הכוונה לאוצר)
תחדירו לעצמכם את 'האוצר' הזה לפינהם כלומר לבפנים,לפנימיותכם.
תחדירו את התוכן האלקי שאתם לומדים לנשמה ולנפש,
ההחדרה תעלה את המצווה עצמה למעלה, וגם אותכם .

המיוחד בפרשת 'משפטים' הוא החיבור בין התחתון לעליון,
בין המצוות הכביכול פשוטות ומובנות, לבין השורש שלהם.
ואולי גם מה אני חש לגבי המצוות הללו...
לאחר מתן תורה יכלנו לחשוב שהמצוות הללו הם עול כבד מידיי,
רוצים לומר המצוות הללו עם החיבור הנכון מחברים אותנו לעליון.
שאני לא גונב אני לא רק עושה זאת כי זה לא מוסרי או כי אני מפחד
מהעונש. אלא כי הגניבה מנתקת אותי מהעליון, מנתקת אותי
מהחיבור לשורש החיות שלי.
אומרים לנו תלמדו את המצוות, תבינו אותם, תנסו להרגיש אותם,
אבל גם אל תשכחו מאין הם הגיעו, ולמה אתם מקיימים אותם.
ודעו שכל מצווה גם הפשוטה ואולי בעיקר יש בה אוצר,
והאוצר הזה מעלה את המצווה, את העולם, ובמיוחד אותנו
למקום מואר ומתוקן, נכון ואמיתי, החיבור הזה של המצווה יוצר
צוותא וחיבור בנינו לבין הש'ם. החיבור הטוב הזה מייצר
את השמחה בעצמה, שמחה אמיתית ופנימית :)
שבת של שלום של אור ושמחה :)

1