איזה נס הכי גדול?

 

שבת הגדול

 

השבת שלפני חג הפסח מכונה "שבת הגדול". אחת הסיבות לשם זה הוא לפי שבשבת זו נעשה נס גדול לבני-ישראל במצריים.

באותה שנה, מעט לפני שיצאו בני-ישראל ממצריים, ציווה עליהם הקדוש-ברוך-הוא לקחת אל הבית שה אותו יקריבו כקרבן פסח. באותו הזמן היה השה מאלילי מצריים, והמצריים שאלו את בני ישראל לשם מה דרוש להם השה.

בני ישראל גילו אומץ וגבורה יהודית, ואמרו להם כי השה מיועד להקרבה לה', שיהרוג את בכורי מצריים בעוד ימים ספורים.

הבכורים נבהלו מאוד, באו אל פרעה ודרשו ממנו שישחרר את בני ישראל, אך פרעה לא נענה לתביעתם. הבכורים פתחו במלחמה והרגו הרבה מן המצרים. ולזכר נס זה עליו נאמר בפסוק "למכה מצריים בבכוריהם", אנו מציינים וחוגגים ב"שבת הגדול".

כמובן, שתתעורר שאלה מיידית, מה ייחודו של נס זה מכל שאר הניסים הגדולים שאירוע לבני-ישראל? הרי גם אחרי מלחמת הבכורות עם המצריים נותרו בני-ישראל בגלות, עד ליציאת מצריים?

התשובה לכך היא, שבכל הניסים – האוייב נותר אוייב של עם ישראל, אלא שה' הרג אותו ומנע ממנו להזיק לעם. אך בנס של 'שבת הגדול', אנו רואים כי האויב התהפך והיה לאוהב. בכורי מצריים, הלכו להלחם למען בני ישראל.

מבואר בחסידות, שיש שני סוגים של התגברות על הרע: סוג ראשון: שבירת הרע ונצחון עליו. סוג זה נקרא 'אתכפיא'. סוג שני: הפיכת החושך לאור, הרע מתהפך לטוב עד שהוא משרת את הקדושה, 'אתהפכא'.

וזה מה שאירע בשבת הגדול.

1