אתה בהמה?

שמיני:

 

לקראת סיום פרשת שמיני מפרטת התורה את סימני הבהמות והחיות המותרת באכילה, ואת אלו שנאסר עלינו לאכול. הבהמות הטהורות הן אלו שהן "מפריסות פרסה ומעלות גרה".

אחד מטעמי מצוות אכילת חיות כשרות בלבד, הוא כדי שאדם לא יספוג את התכונות השליליות המצויות בבעלי החיים שאינם כשרים.

וכיוון כל דבר בתורה צריך ללמד אותנו הוראת דרך בעבודת ה'. עלינו להבין מהו הלקח והתובנה שיש לנו ללמוד מכך שרק בהמות "מפריסות פרסה", ו"מעלות גרה", הם הכשרות והמותרות באכילה.

בעבודה הרוחנית של האדם הוא נזקק להבין בין הדברים המותרים והטהורים, לבין הדברים האסורים והטמאים.

לכל אדם ואדם יש 'בהמה', היא הנפש הבהמית שבקרבו שעוסקת בדברים הגשמיים והחומריים: אכילה שתיה, שינה וכו'.

וכן אדם צריך להבחין בין 'בהמה כשרה', שהעיסוק בצרכי הגוף נעשה לשם שמיים, על פי התורה כדי לעבוד את ה'. לבין 'בהמה טמאה', שהעיסוק בגוף ובצרכי הגוף מסיט אותו מעבודת ה', ואף מפריע לכך ישירות

לעיתם קל להבחין בין שני סוגים אלו, אך לפעמים יש מצבים שבהם היצר הרע 'מתחפש', וקשה לדעת אם מחשה ורעיון מסויים הם מצד הטוב או מצד הרע.

ולשם כך יש לנו 'סימנים':

הסימן הראשון "מפריס פרסה", ההליכה על הארץ, כלומר העיסוק בעניינים ארציים, מתפצלת לשני כיוונים כמו פרסה שסועה "ימין מקרבת ושמאל דוחה".

אין לאדם לנקוט רק בקו של 'ימין מקרבת', לוותר פה ושם כדי לקרב את התורה אל האנשים. ולאידך, אין לו להתרחק כליל מקירוב יהודים. צריך לפעול באיזון בין "ימין מקרבת" ל"שמאל דוחה". במקום שצריך לקרב – מקרבים ובמקום שצריך לעמוד על הוראות התורה – לא מוותרים.

והסימן השני הוא "מעלת גרה", צריך לחשוב על כך שוב ושוב, לא בבדיקה אחת של הדברים, ולשוב ולחקור, האמנם דבר זה נכון? האם יש להתעסק עם כך?

כשאר הולכים בדרך זו – אפשר לטפח את הבהמה הכשרה, ולדחות את הבהמה הטמאה. להיות יהודי כשר...

 

1