זאת כפרתי...

מנהג הכפרות בצורה בו אנו מכירים אותו הוא לקיחת תרנגול (רצוי לבן, אם כי לא בהכרח), את התרנגול מסובבים מעל לראש תוך כדי אמירת פסוקים, התרנגול נשחט ובשרו (או שווי הבשר) ניתן לעניים.

התרנגול אמנם אינו מהווה תחליף אמיתי לאדם, אך מנהג זה בא להוות תזכורת כי כעונש על חטאיו צריך היה להיענש בצורה זהה לשחיטת התרנגול, ומחשבה זו גורמת לאדם להבין את חומרת מעשיו, ועוזרת לו לשוב בתשובה שלימה לפני ה'. הכפרה איננה 'טריק' שפוטר את האדם מעשיית תשובה לבבית שלמה ורצינית.

בשנים האחרונות יש שמערערים על מנהג זה בטענה כי יש בו משום 'צער בעלי חיים', לעיתים רחוקות יש בטענה זו מן האמת, ואכן יש להקפיד כי לתרנגולים יש תנאי מחיה מתאימים, כולל שתיה, צל וכדומה. אך בעצם השחיטה אין כל פסול, בשר התרנגולים או תמורתו ניתן לעניים, ומדובר בצדקה מהודרת ערב החג. 

שורשיו של מנהג הכפרות נטועים אלפי שנים לאחור. כבר בגמרא (שנכתבה לפני כ-1500 שנה) מוזכר המנהג 'פורפיסא', שמזכיר את מנהג הכפרות שלנו:
אז היו קולעים סלים מעלי דקל, ויוצרים מהן עציצים הזרועים בשעועית. בערב ראש-השנה, כל אדם היה לוקח את העציץ שהכין, ואומר "זה חליפתי, זה תמורתי", מסובב אותו מעל לראש ומשליך אותו לים. במעשה זה הוא סימל כביכול את השלכת חטאיו ועוונותיו החוצה ממנו, כפי שאומר הפסוק "ותשליך במצולות ים כל חטאותם". מנהג זה מזכיר במקצת גם את מנהג 'התשליך', שנהוג כיום בראש-השנה, בו 'משליכים' לים או לנהר את העוונות.

ברבות הימים, התפצל המנהג לשניים - בראש השנה 'משליכים' לים את העוונות, ובערב יום כיפור מסובבים דבר בעל ערך מעל הראש תוך אמירת "זה כפרתי, זה חליפתי, זה תמורתי", ונותנים אותו או תמורתו לעניים.

האריז"ל כותב כי למנהג זה יסודות על פי הקבלה ורבים מן הפוסקים כתבו שאין לשנות ממנו.


פרטי הדינים:

ניתן לקיים את הכפרות בכל השבוע שבין ראש-השנה ליום כיפור, אך הזמן המובחר ביותר לכך הוא בשעות הבוקר המקודמות מאוד של ערב יום כיפור, זכר (בכל גיל) יטול תרנגול, ונקבה - תרנגולת/ אשה בהריון נוטלת 3 תרנגולים, שתי נקבות וזכר אחד... את בעת אחיזת העוף אומרים שורת פסוקים המובאים בסידור, ואז מסובבים אותו מעל לראש באמרית "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך לחיים טובים ולשלום". על כך חוזרים 3 פעמים. אם התרנגול לא ניתן לעניים ללאכילה (כפי שבדרך כללל קורה...) יש לתת לצדקה את תמורתו.

 

1