אהבה... איך עושים את זה

"יסוד ושורש כל התורה הוא להגביה ולהעלות את הנפש על הגוף מעלה מעלה", כשאדם מקיים מצווה, בצורה כזו או אחרת הוא מגביל את הגוף שלו - "זה אסור להסתכל, זה אסור לגעת, זה אסור לאכול"...
אז בעצם הוא מכווץ את ההתפשטות של הגוף ומרומם את הנשמה. ככל שהנשמה שלך מתרוממת והגוף קצת יותר בתוקף, כתוב בזוהר "תוקפא דגופא חולשתא דנשמתא", "הכוח והחוזק של הגוף זה חולשה של הנשמה". אז אפשר להתחיל לחווות את הנשמנה.
יותר נכון - אפשר להתחיל לחוות את העולם דרך הנשמה.
מי שמצליח להגיע להיפוך מלא - הוא לא חווה יותר את העולם דרך הגוף אלא דרך הנשמה, כמו הצדיקים,  הוא מסתכל עליך לא דרך עיני הבשר, אלא דרך עיני הנשמה.
כשאני מסתכל עליך, בתור פרצוף אני רואה פרצוף, כשאני מסתכל עליך כנשמה, אני רואה נשמה.
וכיוון שכל ישראל הם אחים ממש מצד שורש נפשם בה' אחד רק שהגופים מחולקים" ,כך כותב אדמור הזקן בתניא, אז מי שמצליח לראות את הנשמה, מה הוא רואה בשני? את עצמו.
אתה ואני זה בעצם אחד, נשמה אחת שמחולקות לגופים. זה שיש לי הרבה אצבעות לא אומר שלא הכל אני... אתה ורעך, וכל אחד מרעיך, הכל זה דבר אחד.
מי שמצליח לרומם את עצמו מחוויה גופנית, מצליח לחוות אהבה שאינה תלויה בדבר. 
לטריפ כזה, בלי כימקלים, כשהנשמה מתגלה בגוף - אלוקים מכוון.
זוהי החוויה הכי נפלאה בעולם, אהבה.
תחשבו שבמקום רק לאהוב את מי שקרוב עליך ואני מכיר, אני אוהב את כולם. איזו חוויה מושלמת זו, כל אדם מסביב משקף אותך. כך מגיעים לאהבת אמת. 
אהבת אמת נמצאת בנשמות, לא בגוף.

אהבת אמת נמצאת בעיני הנפש, לא בעיני הבשר.

אהבת אמת נמצאת בצלילי הנשמה, לא בצלילי הגוף. 

די להגיע לשם חייבים ללמוד להקשיב לנשמה, "שימו לב אל הנשמה". 

 


 

1